תיאורית העליונות-

אנו צוחקים על מגרעותיהם ובעיקר על בורותם של אנשים שהם יחסית נטולי כוח. 

כל אדם ובעיקר קבוצה חברתית, שואפים לחוש עליונות באמצעות הנמכת האחר וכי יש להיזהר מהצחוק בשל אלמנט הזדון ולהימנע מאיבוד שליטה.

​

תיאורית אי הלימה-

אי הלימה של שני מישורים או שדות שונים זה מזה, שאינם מסתדרים זה עם זה יוצרת מפגש קוגנטיבי מפתיע. חוסר התאמה: ההומור מתקיים כאשר מובאים ביחד שני רעיונות נפרדים, או מושגים, או מצבים, שאינם מתאימים אחד לשני, או מנוגדים אחד לשני, דבר היוצר מפגש קוגניטיבי מפתיע הגורם לנו לצחוק. תיאוריית אי ההלימה מתקשרת לנושא העבודה משום שבתוכנית "ארץ נהדרת", מוצגים ביחד נושאים שונים או אנשים שונים שבחיים האמיתיים אין  בינהם כל קשר, או שהדרך שבה אדם מסויים מוצג לא תואם את המציאות.

​

סאטירה-

נלקח מהמילה satur בשפה הלטינית שמשמעותה הוא מלא, גדוש. סוג של כתיבה שחושפת ומבקרת מעשים בלתי תקינים ובלתי מוסריים כמו אמונה או פוליטיקה באמצעות כתיבה הומוריסטית, שנונה או אירונית. הסאטירה היא יצירה המבקשת לבקר תופעות חברתיות המאופיינות ביחסים משתנים בין ממד אלים ובין ממד הומוריסטי. הביקורת אינה מועברת ישירות כי אם באמצעות אמצעים אומנותיים , באירוניה, סרקזם וחיקוי. המושג סאטירה מתקשר לנושא בו בחרתי לעסוק בעבודתי משום שהעבודה מתמקדת בתוכנית הסאטירה "ארץ נהדרת" שמעבירה ביקורת על נושאים שעולים על סדר היום במהדורת החדשות בצורה הומוריסטית, שגורמת לחשיפה של קהל גדול יותר בעקבות הדרך בה מוצגים הנושאים.  

​

תיאוריית סדר היום-

תיאוריית סדר היום היא תפיסה שמצביעה על הדרך שבה אמצעי התקשורת משפיעים על החברה. הציבור לומד על החשיבות המיוחסת לנושא מסויים מתוך הדגשים באמצעי התקשורת. כמות הדיווח ומידת הדיון בנושא מסויים קובעים את היקף צומת הלב שהנושא זוכה לו בקרב צרכני התקשורת ואת מקומו בסדר היום הציבורי. ישנם שלושה גורמים שמשפיעים על סדר היום: סדר יום תקשורתי, ציבורי או פוליטי.

סדר יום תקשורתי אומר כי לתקשורת יש כוח לקבוע את החשיבות של הנושאים הנמצאים על סדר היום הציבורי על ידי העלאת הנושא לדיון או להסתיר אותו וכתוצאה מכך הם קובעים מה חשוב יותר ומה פחות. בנוסף הבלטה של נושאים מסויימים ומיקומם בערוצי התקשורת קובעים את מידת החשיבות שלהם. 

סדר יום ציבורי אומר כי כאשר הציבור רוצה להביא לשינוי בנושא כלשהו הוא צריך להסב את תשומת הלב של הפוליטיקאים או המחוקקים, ואת תשומת הלב של התקשורת כדי שתסקר את הנושא ותביא אותו לידיעת המחוקקים או הפוליטיקאים. 

סדר יום פוליטי אומר כי הפוליטיקאים ונבחרי הציבור צריכים את אהדת הציבור ולכן חשוב להם לבלוט בתקשורת בהקשרים חיוביים כדי לשמור על מעמדם בפוליטיקה הישראלית. המושג תיאוריית סדר היום מתקשר לעבודה משום שבתוכנית "ארץ נהדרת" הנושאים שמוצגים בתוכנית הם הנושאים שמדוברים בערוצי התקשורת, ובמהדורת החדשות ולכן הם נמצאים על סדר היום ומוסיפים לו את הביקורתיות של הסאטירה כדי לעורר תגובה של צחוק אצל הצופה. 

​

תיאוריית ההרפיה-

ההומור מהווה דרך קבילה מבחינה חברתית לביטוי של דברים שהחברה אוסרת או שהם רגישים/ מורכבים מידי. ההומור מאפשר לבטא את הנושא באופן עקיף. תיאוריה זו טוענית כי תפקידו העיקרי של הצחוק הוא הפחתת המתח שנוצר ושחרור האנרגיה. ההומור מהווה דרך מקובלת מבחינה חברתית לביטוי של תאווה ותוקפנות שהחברה אוסרת, נושאים שהם טאבו (שלא נהוג לדבר עליהם) לעיתים באופן עקיף ולא ישיר. תיאוריית ההרפיה מתקשרת לעבודה משום שבתוכנית "ארץ נהדרת" הנושאים בצורה הומוריסטית שמאפשרת את ההצגה והדיבור עליהם ושאם היה מדובר בעיתוך או בכל אמצעי תקשורתי אחר כנראה הייתה עליו ביקורת גדולה והוא לא היה מתקבל.

​

חופש הביטוי- 

זכותו של כל אדם להביע את דעתו ולומר את דעתו ולומר את שברצונו מבלי שיוטלו הגבלות שרירותיות על כך. הזכות להביע דעה ולפרסם ברבים בדרכים שונות ומגוונות: בכתב, בקול ובתמונות, ועל ידי כך גם לחלוק על אחרים. חופש הביטוי מוגדרת כ"זכות על", בעקבות הזכות לחופש הביטוי מתקיימת הזכות לחופש העיתונות שדורשת מהעיתונאים מיונות מקצועית והוגנות. המושג חופש הביטוי מתקשר לתוכנית מכיוון שכותבי  התוכנית, אלו שמחליטים על הנושאים שידוברו, הם בעלי חופש ביטוי ומכאן הם יכולים לבחור באיזה נושאים לעסוק ולהציג.

​