סקירה אקדמית
רלוונטיות הנושא בתקשורת
טקסט תקשורתי 1:
סיכום-
ההצלחה של התוכנית ארץ נהדרת מלווה את המסך מאז 2003 מעלה את השאלות: האם "ארץ נהדרת" וגם תוכניות כמו "גב האומה" ו"סוף שבוע עם תום אהרון" הצליחו להשפיע על המפה הפוליטית שמחוץ למסך, או שנשארו בגדר בידור בלבד - שלא משפיע על הבחירות בקלפי, כיצד קורה שתוכנית שסופגת ביקורת מימין על נטייה לצד השמאלי של המפה - ממשיכה להוביל את לוחות השידורים.
מהמידע והאינפורמציה הזורמים אל צרכני התקשורת - יוצא ש'ארץ נהדרת' עושה סדר ודרכה אנחנו יכולים להבין מיהו לפיד, פייגלין או בנט, שהופכים לדמויות ש'תופסות', יוצרות זכירות ואהדה, מייצרות רייטינג לתכנית - וגם זוכות בהתאם ליחס חם למושאי החיקוי בעולם האמיתי "הפוליטיקאים עוברים 'חמודיטיזציה' והופ - הילדים מתחפשים אליהן בפורים", בנט הפך להיות משמעותי בהרבה ונכנס לשיח הציבורי והתקשורתי תודות לדמות שגילם זרחוביץ. אורן חזן גם הוא הפך לדמות אליה התחפשו בפורים תודות לתנופה מ'ארץ נהדרת'. את יאיר לפיד הציגו כקליפה חיצונית יפה ללא תוכן אמיתי וגרמו לדעתי לרבים להתיישר לתפיסה הזו. לליברמן עשו 'חמודיזציה' ואולי גרמו לתומכיו - שעד אז היו בטוחים שהוא לוחמני ללא פשרות להיראות חמוד יותר משחשבו .ישנם ישראלים שאם לא היו צופים בארץ נהדרת - היו מפספסים כותרות רבות.
ד"ר עלינא ברנשטיין חוקרת ומרצה לתקשורת מכללה למנהל אומרת כי יש מחקרים אקדמיים שמראים שהדור הצעיר יודע על פוליטיקה בעיקר מסאטירה, סרטונים ויראליים ולא מהחדשות"
בנוסף, לצד ההבחנה כי תוכניות כמו "ארץ נהדרת", "גב האומה", "סוף שבוע עם תום אהרון" ותוכניות סאטירה מן העבר, מצליחות להבנות את התפיסות של הציבור לגבי פוליטיקאים, טוענת פרופסור ענת פירסט דיקנית בית הספר לתקשורת האקדמית נתניה.
יש ביקורת על 'ארץ נהדרת' שהיא לא נשכנית כמו שסאטירה יכולה להיות, שהיא פונה לכולם, שהיא סאטירה של ערוץ מסחרי שחשוב לו שהקהל שלו יהיה מגוון ושהרבה אנשים יראו. הם מצליחים בכישרון רב ללכת בין הטיפות, יש להם מערכונים מאוד נשכניים ועוקצניים, ויש הרבה מערכונים שהם חיקויים, הם עושים דברים הבחנות כמו בסטנד-אפ על הציבור הישראלי: קשת עם ה'בתמצוות', לובה בסופר והטורטלים, דברים שאנחנו יכולים לצחוק עליהם, ואז הדברים היותר פוליטיים, כמו המערכון של בנט עם התפילין, נבלעים יותר בקלות. הם מצליחים לשמור בכישרון גדול של הכותבים והשחקנים על איזונים שגם אם הם מרגיזים חלק מהקהל במערכון מסוים, כדי שהקהל ולא ינטוש בזעם.
ארץ נהדרת מנסה להגחיך אך לא מפוצצת את הבלון, הם מציגים את השחקנים המרכזיים שפונים לאוכלוסייה שצופה בתוכניות האלו. גם פוליטיקאים שמוצגים רע מעדיפים זאת מהתעלמות, שכן הם נשארים על סדר היום.
העונה האחרונה של "ארץ נהדרת" הפכה לאחת מהמוצלחות שלה ביותר, כשהיא מעוררת שיח ציבורי נרחב וגם עוקפת ברייטינג מותגי טלוויזיה וותיקים ומצליחים אחרים שהובילו עליה בטבלאות הרייטינג, בוודאי שבתקופת בחירות אנשים יותר מתעניינים בפוליטיקה בכלל וגם בסאטירה בפרט".
הכתבה רלוונטית לנושא מאחר והוא מדבר על הנוכחות של הפוליטיקאים בסאטירה והרצון שלהם לייצוג שם ועל כך שבמיוחד לפני בחירות רוב הציבור צורך את הפוליטיקה מהסאטירה כדי "להשלים פער" ולדעת על הכותרות המדוברות בחדשות.
טקסט תקשורתי 3:
סיכום-
מערכות הבחירות האחרונות משלבות מרכיבים של הומור בתוך קמפיין הבחירות המפלגתי, וזה לא מפתיע – מאז ומתמיד היה הצחוק אמצעי אפקטיבי להעברת מסרים מורכבים. ההומור היה, וממשיך להיות, אמצעי שכנוע רב השפעה. וכיוון שמערכות בחירות עוסקות בשכנוע אנשים, שימוש בהומור לשם כך הוא ככפפה ליד.
ההומור משמש כלי לא רק להעברת המסר בקלילות, אלא בעיקר לשפר את התדמית של הפוליטיקאי, במקום דמותו האפורה והבירוקרטית, כזו המרוחקת מעם, הפוליטיקאי רוצה להציג את עצמו כדמות שניתן להתחבר אליה וכפועל יוצא גם להצביע עבורה.
בעידן הפוליטיקה האישית הפוליטיקאי הוא גיבור של תוכנית ריאליטי הרבה יותר מאשר הוא מדינאי או מנהיג, וככזה הוא חייב לכלול בתדמית שלו תכונות של גיבור ריאליטי: אהבות ושנאות לצד צחוק והומור. ההתפתחות של טוויטר אצל פוליטיקאים לצד רשתות חברתיות אחרות מכניסות מעט עקיצות בין פוליטיקאים שלא פעם "שוברים את הרשת". וכיום פוליטיקאים צוללים אפילו לתוך הסטורי באינסטגרם ובטיקטוק, שם עורכים מקצה שיפורים של תדמיתם הפוליטית והציבורית.
כניסתם של פוליטיקאים לתוך העולמות האלו, רק מדגישה את מה שאמר לפני שנים מרשל מקלוהן, "המדיום הוא המסר". ובתוך מסגרת זו גם ניתן להבין את הרצון של נתניהו למופע הסטנדאפ בשעות הפריים־טיים של "רשת", ואת ההשתתפות של פוליטיקאים אצל בדרנים ובתוכניות סאטירה והומור. מצביע לא ילך וישים פתק מחל אחרי כמה פאנצ'ים, אך יחשוף את התדמית של נתניהו עבור קהל שמדלג על תוכניות האקטואליה ועוד עשוי לחשוב שביבי האמיתי הוא מריאנו אידלמן ונתניהו הוא בכלל החיקוי.
הכתבה רלוונטית לפרויקט בכך שהיא מדברת על כך שבתקופה האחרונה הפוליטיקאים הפכו מדמויות פוליטיות לדמויות שנהפכות לכוכבי ריאליטי, והם מתייחסים לנאמר בסאטירה כביקורת שנכתבה בכתבה חדשותית.
טקסט תקשורתי 2:
סיכום-
בדומה לארה"ב, שם בוחרים רבים ניזונים בעיקר מתוכניות כמו show Daily The של ג'ון סטיוארט וממערכונים פוליטיים של "סטרדיי נייט לייב", גם בישראל התוכניות האלה הפכו למקור חדשותי עבור לא מעט מהצופים. האם מערכונים ועקיצות סאטיריות על מועמד מסוים עשויים לשנות או לעצב את עמדתם הפוליטית של הצופים?
"בסופו של דבר, אנחנו לא באים לחנך ולהשפיע אלא להצחיק, אבל אם על הדרך שפכנו אור עבור הצופה על נושא או מועמד מסוים ועל הדרך גם הצחקנו אותו, מה טוב. מנגד, אני סומכת על הצופים שהם יודעים לקבל את המידע שלהם מכמה מקורות ולא רק מהתוכנית שלנו. מי שרוצה לקבל החלטות רק על סמך תוכנית כזו או אחרת, אז זו בחירה שלו". אומרת עידית הרשקוביץ, לשעבר עורכת "מועדון לילה" והיום עורכת "בובה של מדינה". בנוסף לאמירתה של עידית הרשקוביץ , אבי כהן, עורך תוכנית "מצב האומה" אומר כי " מה שאנחנו כן עושים, זה לנסח את המטאפורה של הדמויות הפוליטיות."
בנוסף המאמר מדבר גם על אלמנט של התגובה המהירה שיש לתוכניות הסאטירה בנוגע לעדכונים החדשותיים- בתקופה עמוסה באירועים פוליטיים, בולט חסרונן המרכזי של תוכניות הסאטירה הטלוויזיוניות, היכולת להגיב בזמן אמת. עם תוכנית שמשודרת פעם-פעמיים בשבוע, קשה להגיב למקבץ גדול של תקריות ומהפכים פוליטיים ולצאת הכי מעודכן, מצחיק ועוקצני שיש.
אלמנט התגובה המהירה הוא ההבדל המרכזי בין תוכנית טלוויזיה סאטירית לבין היצירה הוויראלית- אקטואלית ברשתות החברתיות. "בתוכנית כמו 'ארץ נהדרת', שעובדים עליה שבוע עד שמשדרים אותה, הדברים אולי נחמדים אבל הם לא מדברים על ההווה, על הנוכחי, במיוחד במציאות כמו שלנו, שביום אחד יכולים להיות חמישה נושאים חמים שאפשר לטפל בהם" אומר עמיר שיבי, יוצר מימים באינטרנט. כחלק מאלמנט התגובה המהירה לסאטירה יש מן קרב דמיוני עם האינטרנט, הם צריכים תמיד להישאר מעודכנים ועם היד על הדופק. ב"ארץ נהדרת" מנסים להישאר עדכניים גם מחוץ לעונת השידורים. לפני שנתיים בדיוק פרצה השריפה הקטלנית בכרמל. צוות "ארץ נהדרת", שהיה אז בפגרה בין עונות, היה חייב להתייחס לאירועים - למחדל הגדול ולתחושה הקשה בציבור. צעד נוסף להישאר מעודכנים הגיח באחרונה כשהושק במאקו עמוד "ארץ נהדרת FEED ,"שבו מעלים חלק מכותבי התוכנית ממים שיצרו בעצמם על אירועים מזדמנים, לצד ממים שיצרו הגולשים.
הכתבה רלוונטית לפרוייקט בכך שהכתבה מדברת על כך שהסאטירה יכולה "לסנן" מועמדים בבחירות על ידי העברת ביקורת על הצעדים שהם נוקטים וכך יכולים לעור את תגובת הציבו ולהשפיע על המפה הפוליטית.