סקירה אקדמית
אוריינות תקשורתית ואזרחית
אוריינות תקשורתית:
בחלק זה של העבודה אסביר כיצד אני בתור תלמידת תקשורת שלמדה את המקצוע במשך 3 שנים רואה את הדילמות שבאות לידי ביטוי בעבודה שלי.
הדילמה הראשונה והמרכזית שבאה לידי ביטוי בעבודתי היא האם או מתי הסאטירה חוצה את הגבול שמוגדר כהומור והופכת להיות פוגענית. הדילמה ליוותה אותי במהלך העבודה בשאלה האם או מתי יש גבול שאותו הסאטירה עוברת וכבר לא משמשת כאמצעי ביקורת שהוא אחד התפקידים שלה כ"רשות רביעית" שצריכה לבקר את פעולות הממשלה ושאר הרשויות, אלא היא משמשת כדרך בשביל היוצר למימוש חופש הביטוי כך שהוא מציג את הדמויות לפי דעותיו וראות עיניי ומתוך כך היא הופכת להיות תוכנית בעלת טקסט פתוח שנותן לכל צופה אפשרויות רבות לפרשנויות שונות, אך עבור האנשים שהדמויות בתוכנית מבוססות עליהם ועל אופן התנהלותם ואורח חייהם יכולה להתפרש כפוגעת וכמשהו שיפגע בשם הטוב ויכול לגרום נזק למוניטין שלהם ולדרך שבה יתייחסו אליהם במציאות.
שתי דילמות נוספות שניתקלתי בהם ולדעתי היו קשורות אחת לשנייה, הן בעצם מציגות שני צדדים שונים לאותם המקרים, אחד היא האם הציבור צריך לשתף פעולה עם יוצרי התוכנית ומה שהם מציגים שם, והאם עצם זה שהם צופים בתוכנית נותנת ליוצרים יותר מוטיבציה להמשיך כך שהקו בין מה מוסרי ובסדר לצחוק עליו לבין המציאות ולשים לב למה נחשב כהגזמה מטשטש, ומצד שני האם הפוליטיקאים מרגישים צורך לראות את דמויותיהם בתוכנית על המסך למרות שאופן הצגתן פוגע בהם בגלל השתחושה "שמי שלא שם- לא קיים", כלומר אם לא יציגו אותם בתוכנית אז יחשבו שהם כבר לא רלוונטים או חשובים מספיק כדי שידברו עליהם.
אוריינות אזרחית:
בהמשך לאוריינות התקשורתית, בתור אזרחית שחייה במדינת ישראל ומתעניינת באופן ההתנהלות של הפוליטיקה בארץ ובתוכניות סאטירה המשודרות בערוצים השונים ובפרט התוכנית ארץ נהדרת, אני מבינה מהדילמה שלמרות המהות של תוכניות הסאטירה, כתוכניות שנועדו לבדר את הצופה, לפעמים אופן ההצגה של האנשים בתוכנית לא תואם את המציאות ויכול להתפרש כפוגעני, למרות שזוהי לא הייתה מטרתו. לדעתי כדי למנוע אפשרות שתהיה פגיעה באנשים, או להימנע מכך מלכתחילה, אני מציעה ליצור רשימת חוקים, כמו חוקי אתיקה שלפיהם ילכו כל יוצרי תוכניות הסאטירה שבאות לבקר סיטואציות, החוקים יאושרו על ידי אנשי מקצוע המבינים בדבר ועל ידי עורכי דין שיוכלו להעריך ולהגיד מה הגבול בין חופש הביטוי לבין פגיעה בשם טוב, וכך יוצרי תוכניות הסאטירה יפעלו בהתאם לחוקי אתיקה אלו וכך תהיה להם זכות לחופש ביטוי וגם לא יפגעו בשמם הטוב של האנשים שעליהם מתבססות דמויות התוכנית.